הליך מדורג לקבלת אזרחות/תושבות בישראל

1. לרשום את הנישואין מחוץ לישראל (כולל קבלת כל המסמכים הרשמיים, כמו תעודת נישואין).
2. שאזרח/ית ישראל יחזור/תגיע לישראל ויגיש/תגיש בקשה במשרד הפנים (Misrad HaPnim) להכרה בנישואין עם בן/בת הזוג הזר.
3. שהבן/בת זוג הזר ייכנס/תיכנס לישראל ויבקר/תבקר בפועל במחלקת משרד הפנים. (Israel Status)

התחלת ההליך — שיחות עם משרד הפנים

ברגע שהמשפחה התאחדה בישראל, בני הזוג יוזמנו לשיחה ראשונה במחלקת משרד הפנים. שם פקידי משרד הפנים עשויים לשאול שאלות אישיות מאוד יומיומיות, כגון:

• צבע מברשת השיניים של בן/בת הזוג
• איזה ספל קפה כל אחד אוהב

המטרה של שאלות אלה היא להפריך חשד לנישואין מזויפים. עובדי משרד הפנים גם רשאים לדבר עם חברים, שכנים או קרובי משפחה כדי לוודא את מהימנות היחסים. (Israel Status)

שיחות נוספות במהלך ההליך

בהמשך, בני הזוג יזומנו לשיחות נוספות עם משרד הפנים. גם בהן יכולים להישאל שאלות בלתי צפויות או אישיות על מערכת היחסים, חיי משפחה, שגרה ופרטים אישיים נוספים. (Israel Status)

אילו מסמכים צריכים להביא לשיחה הראשונה?

בסקירה הראשונה, על בני הזוג להביא:

📌 תעודת נישואין (מתורגמת לעברית ומאושרת אצל נוטריון)
📌 אם היחסים אינם רשומים כנישואין — הסכם חיים משותפים
📌 אישור שלא קיים עבר פלילי אצל בן/בת הזוג הזר
📌 תעודת לידה, דרכון וכל מסמך רשמי נוסף
📌 תיעוד מערכת היחסים:
– תמונות משותפות
– רישומי טיסות יחד
– פוסטים ברשתות חברתיות
– הסכמי שכירות/עסקים משותפים
📌 מכתבים ועדויות מחברים, קרובי משפחה או שכנים שמאששים את הקשר
📌 צריך גם להכין תיק נרחב לשיחות הבאות עם עדכונים ותיעוד נוסף של חיי משפחה משותפים לאורך זמן. (Israel Status)

כמה זמן נמשך ההליך?

משך ההליך משתנה לפי נסיבות, אך לרוב הוא נמשך בין כ-4.5 ל-7 שנים.
ההליך כולל בדיקות ולפעמים גם עיכובים אם משרד הפנים חושד ביחסים לא כנים — ולכן חשוב להכין תיק ראיות חזק ומסודר. (Israel Status)